כביסה צבעונית.

בזמן האחרון אני מבלה הרבה יותר מדי זמן
במרחב הלא מאד רחב שבין מכונת הכביסה למייבש.
מדי פעם אני יוצאת לטיול התרעננות,
נושאת עמי את סל הכביסה הגדול האדום, מלא בגדים נקיים,
עוצרת בסלון לקיפול ומיון
וממשיכה משם לחדרים,
לארונות, למדפים, למגירות,
ולרגע מתקבל הרושם שלכולם בבית יש המון מה ללבוש,
אבל זה רושם לא יציב במיוחד,
וכבר אני עושה את דרכי בכיוון ההפוך-
הפעם עם סל הכביסה הגדול השחור, מלא בגדים מלוכלכים,
ומגבות ומצעים וחיתולי בד.
שפריץ מסיר כתמים, שתי כפיות אבקה, פקק מרכך
ויאללה.

החלוקה ברורה וחד משמעית: כביסה לבנה וכביסה שחורה.
תחום הכביסה הצבעונית, לעומת זאת, מעורפל, מסתורי ומאתגר:
מה עושים עם סריג בצבע חרדל? עם סדין בורדו? עם מכנסיים בירוק בקבוק?
שיטת הניסוי וטעייה, איך לומר, לא מומלצת,
(ואת זה אני אומרת בתור אחת שניסתה וטעתה).

הרבה ספקות ותהיות היו נחסכים לי,
אם רק הייתי מספיק משוגעת למיין גם את הכביסה הצבעונית,
לפי גוונים או מצבי רוח.
או תופעות טבע.
נגיד, שלכת אינדיאנית.