שנה חדשה. פוסט ראשון.

פוסט ראשון בבלוג משלך זה מאורע מאד חגיגי. מרגש אפילו.

חשבתי, התלבטתי, התלבטתי עוד קצת ובסוף החלטתי לוותר על רשימת פתיחה פומפוזית,
לגשת ישר לעניין,
ולדבר על משהו הכי יומיומי,
הכי פרוזאי,
הכי עם רגליים על הקרקע:
מכנסיים נוחים.

הייתי יותר משמחה להיות מהבחורות האלה שאומרות תמיד: "אני? הכי נוח לי בג'ינס וטי שרט!"
אבל ג'ינס לא ממש נוח לי, ועד שאני מוצאת טי שרט שאני באמת אוהבת פורחת נשמתי.
בגדול, אני בכלל מעדיפה שמלות.

רק מה, להתרוצץ בגן שעשועים-משהו שאני עושה כמעט מדי יום-
כשאת לבושה בשמלה האהובה עליך, זה רעיון לא מוצלח במיוחד.
משהו בטוח יקרה: השמלה תיקרע או תתלכלך או שתנשב פתאום רוח וכל השכונה תראה לך את התחתונים.

אז בכל זאת צריך מכנסיים, ושיהיו נוחים בבקשה.


לי יש את המכנסיים הכי נוחים עלי אדמות. קניתי אותם לפני כמה חודשים ב h&m במחיר של מנת סביח פלוס פחית בערך,
ועד היום אני מצטערת שלא קניתי ישר עוד עשרה זוגות זהים, שיהיה להמשך החיים.

מה שהופך את המכנסיים האלה לכל כך מצוינים הוא השילוב בין גזרה מחמיאה ונוחה (משוחרר במותניים ומתהדק בקרסוליים), הדפס שחור-לבן מלבב שמקבל בהבנה כתמי מריחה קלים בגוון במבה, בד טריקו נעים אך שאינו סמרטוטי גם אחרי חמישים כביסות וכיסים עמוקים-עמוקים וחזקים לטלפון, מפתחות ומוצץ רזרבי.

נאמנה לאימרה "מה ששנוא עליך אל תעשי לילדיך", אני נמנעת מלהלביש לקטן כל מיני דגמ"חים מסורבלים או ג'ינסים כאלו חמודים לתינוקות. לא בגלל היופי אלא פשוט מאד משום שנראה לי שלתינוק בן שנה וטיפונת,
שזוחל, מתגלגל ומתגלץ', הרבה יותר כיף במכנסי טריקו.


המכנסיים שבתמונה העליונה הם חצי ממארז זוגי שקניתי לקטן ב"קסטרו ילדים", שכלל, בנוסף לשחורים,
גם זוג מכנסי פסים בשחור לבן, בגזרה זהה (התמונה התחתונה).
אלו מכנסי טריקו ארוכים, עם חגורת גומי רחב במותניים ופטנט בקרסול
 והם משהו שבין מכנסי טרנינג דקים ובין טייטס חורפיים.
צמד המכנסיים עולה רק 59שקלים וחבל שלא מייצרים אותם גם במידה של אמא.

http://www.castro.com/he/Baby/New-Born-0-18-MOS/Pants/2-pants-100733.html

הבת המתבגרת, לעומת זאת, נמצאת בגיל שבו הידחסות לסקיני נחשבת לשיא הכיף. כל עניין הנוחות לא בדיוק
מדבר לליבה, וכל ניסיון שלי לחבב עליה גזרות בויפרנד למיניהן נדחה בשאט נפש וגלגול עיניים נמרץ.

כשל בחינוך.




תוויות: , , , , , , , ,